גבולות התכנית: במזרח - רחוב לוי אשכול, שכונת ל' החדשה ושכונת נופי ים; במערב - חוף הים; בדרום - רחוב ש"י עגנון; בצפון - רחוב פרופס.
מגוון של שימושים
כדי ליצור סביבת חיים עירונית ופעילה, תכנון הרובע מערב מגורים עם שימושים אחרים של מסחר, תעסוקה, מלונאות וכדומה, ביחס של 75% מגורים ו- 25% ליתר השימושים הסחירים. בנוסף ישולבו ברובע כלל הצרכים למבני ושירותי ציבור: חינוך, תרבות, ספורט, פנאי, שטחים פתוחים וכדומה.
- לב אזרחי משולב: התכנית מציעה להקים מרכז רובעי שישמש את עבר הירקון וסביבתו. בנוסף מוצע למקם מוקדים ייחודיים, כלל עירוניים / מטרופוליניים.
- חזית ים: לרובע שדה דב חזית ים המהווה הזדמנות משמעותית. התכנית מציעה פארק חופי רחב מימדים, רצועת חוף פתוחה לציבור ומיקום מגוון פעילויות פנאי, טבע עירוני, נופש, ספורט ותרבות.
- חיבורים וקישורים. הזדמנות חשובה בתכנית היא ההזדמנות לחבר את רובע צפון מערב לים ולחבר את חלקי העיר מעבר הירקון. הצירים המרכזיים שיאפשרו חיבוריות זו הם – בכיוון צפון – דרום: ציר החוף – באמצעות המשכיות של הטיילת לאורך חוף הים ויצירת רצף פעילויות עירוניות וציבוריות לאורכה, וציר רחוב אבן גבירול – שימשיך כרחוב מרחב ציבורי איכותי צפונה. בכיוון מזרח – מערב: יפותחו רחוב איינשטיין, רחוב רודנסקי ורחוב המסלול – כל אחד יקבל מאפיינים מיוחדים משלו.
- הבינוי המוצע: הקונספט המרכזי של הבינוי המוצע הוא בינוי מרקמי בסגנון ה"בלוק העירוני". (ראו הדמיה ודוגמאות נוספות מונקובר ומפריז). בלוקים עירונים הם מבנים של 8-9 קומות עם חצר פנימית פתוחה ודופן עם חזית המלווה את הרחוב. בקומת הקרקע מתאפשרת חזית מסחרית היוצרת פעילות עירונית ועניין למשתמש ברחוב. כדי למקסם את אפשרויות הבינוי ולאפשר חוויה עירונית איכותית יוקמו בחלק מה"בלוקים" מגדלים שיאפשרו מגוון סוגי מגורים, תוך מזעור הפגיעה בשימושים סמוכים.
- רחובות הרובע החדש יצרו רשת צפופה של רחובות מסוגים שונים- שדרות רחבות ידיים לצד סמטאות להולכי רגל. הרחובות יאפשרו מגוון ועניין. הרשת מאפשרת התמצאות קלה, נגישות ותומכת בתנועה לא ממונעת נוחה. התכנית רואה ברחוב מרחב ציבורי משמעותי, חלק ממערך השטחים הפתוחים ומקום חשוב ומרכזי בחוויה העירונית.
- מערך השטחים הפתוחים המגוון נועד לאפשר סוגים שונים של פנאי ואתנחתא מהאינטנסיביות העירונית. החל משטחי טבע רחבי ידיים בפארק החופי, דרך שפע השטחים הפתוחים המרוכזים לאורך “שדירת שדה התעופה” – אחד מצירי מזרח-מערב, ועד גנים ציבוריים בעלי אופי שכונתי יותר, שמוקמו באזורים המרוחקים מהים ומשלימים את הנדרש. חצרות פנימיות שמוגנות משאון הרחוב, נועדו להגדיל את המגוון גם בשטחים הפרטיים.